1981 - המעבר מהלינה משו...המעבר מהלינה משותפת ללינה המשפחתית1981 - המעבר מהלינה משותפת ללינה המשפחתיתקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (22)
פעוטון 1955 - הפעוטים לנים, אוכלים, משחק...
פעוטון - 1955 מימין בתמונה: לא מזוהה, י...
גן ילדים בשנות ה-50 - ישנים, אוכלים ומשח...
מלכה לייט (סופר) בת 13.5 משכיבה את אחיה ...
המטפלות מחכות לאוכל שיגיע מחדר האוכל שעל...
הארוחה מגיעה מחדר האוכל על עגלה עם סוס -...
הובלת פנים חדשנית- הטרקטור החליף את הסוס...
הטרקטור הגיע - המטפלות ידזק'ה גרינגולד ו...
שושנה זאבי בפתח הכיתה. שקופית. שנות ה-6...
רוחות של שינוי - 29.9.1978 ועדת חינוך מב...
כך עוברים מהפעוטון לגן - תהלוכה חגיגית ש...
תהלוכת המעבר לגן 1979 הדס תג'ר ואורן שמו...
גרשון ומירקה פלג מלווים את גל קפלן עם מי...
נהלים נהלים נובמבר 1978 - נוהל מעבר ללינ...
החלטת האסיפה - יש אישור להתחיל דיונים בנ...
יש! תוצאות קלפי בעד מעבר ללינה משפחתית 4...
קומותיים - גמר בנייה 1976. 3 דירות בקומ...
קומותיים - 1981 רגע לפני חלוקת הדירות ל ...
בנייה חדשה מותאמת ללינה משפחתית - כך נרא...
שכונת מגל 1983 - בצד ימין הפרדס שעליו בנ...
שיר שכתב גיורא שנה לכבוד יבול הילודה של ...
מי מהילדים בתמונה מוזכר בפזמון של גיורא?...
המעבר מהלינה המשותפת ללינה המשפחתית
אחד השינויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר שעבר הקיבוץ היה המעבר ללינה המשפחתית. עד אז ישנו כל הילדים מינקות ועד י"ב בבתי הילדים, במבני הכיתות בבית הספר, ובמוסד החינוכי ע"ש יאנוש קורצ'אק, שם למדו וגרו תלמידי התיכון.
על פי התפיסה החינוכית שהיתה מקובלת עד אז, מערכת החינוך הקיבוצית היא זאת שאחראית על חינוך הילדים ועל הספקת כל הצרכים הפיסיים והחינוכיים של הילדים: הזנה, צעצועים, חומרי למידה, חינוך פורמלי וחברתי וכמובן גם מגורים והלנה.
בשנות ה-70, כשבני הדור השני החלו להקים משפחות בקיבוץ, החלו רוחות של שינוי בכל התנועה הקיבוצית וגם אצלנו. ההורים הצעירים החלו לדרוש שינוי שיטת הלינה בקיבוץ. פשוט רצו שהילדים יישנו איתם בבית.
תהליך המעבר לא היה פשוט ונדרשו אין ספור ישיבות, שיחות שכנוע והצבעות עד שסוף סוף התקבלה ההחלטה המכריעה ב 4.11.1979 - עוברים ללינה משפחתית.
המעבר בפועל התבצע רק במהלך 1981 לאחר שהסתיימו התאמות ותוספות הבנייה בכל השכונות בהן גרו משפחות צעירות: בשכונה הצפונית נוספה קומה, בשכונת הקומתיים חולקה הדירה האמצעית לשתי דירות מגורים, ונבנתה שכונת "מגל" הראשונה, שנתנה פיתרון בעיקר ל"פליטי" דירות האמצע של שכונת הקומתיים.
ללינה משפחתית ולמקום המרכזי שקיבלה המשפחה בקיבוץ, היתה השפעה רבה גם על שינויים בתחומים רבים אחרים בקיבוץ, כמו תחומי הצריכה, התרבות, החברה ועוד.
מציג פריט: - מתוך 22
פעוטון 1955 - הפעוטים לנים, אוכלים, משחקים בבית הילדים. הילדים במיטות: עמי ויינברג-שריג וגדי לומרמן. המטפלות- על פיהן יישק דבר.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
פעוטון - 1955 מימין בתמונה: לא מזוהה, יונת פלדנקרייז (גלייטמן) , שרה לייט (מטפלת) דינה בלוויס (שלאין) משה קופלביץ מניה אקשטיין (מטפלת) ענת ביקל, אילה הרמן (קורן)
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
גן ילדים בשנות ה-50 - ישנים, אוכלים ומשחקים בבית הילדים (שקופית). מימין: יעל צוקרמן, ילד?, ילד/ה?, צביקה רוזנברג, חסידה אגמי - מי עוד מזהה את הבלתי מזוהים?
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
מלכה לייט (סופר) בת 13.5 משכיבה את אחיה הצעיר צביקה בן 7.5, בחדרו בכיתה שהיום היא הנעורון.
קרא עוד
קרדיטים: מאלבום משפחת לייט (סופר)
המטפלות מחכות לאוכל שיגיע מחדר האוכל שעל הגבעה. שקופית. שנות ה-50. מי המטפלות?
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
הארוחה מגיעה מחדר האוכל על עגלה עם סוס - המטפלות אוספות את האוכל ומביאות אותו לבתי הילדים. שקופית. שנות ה-50
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
הובלת פנים חדשנית- הטרקטור החליף את הסוס - האוכל בדרכו מחדר האוכל על הגבעה לבתי הילדים . שקופית שנות ה60?
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
הטרקטור הגיע - המטפלות ידזק'ה גרינגולד ושושנה זאבי לוקחות את האוכל לכיתות. בבית הספר הכיתה היא המקום שבו, לומדים, אוכלים, ישנים ומשחקים.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
שושנה זאבי בפתח הכיתה. שקופית. שנות ה-60?
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
רוחות של שינוי - 29.9.1978 ועדת חינוך מבקשת מהמזכירות אישור להתחיל בדיונים על מעבר ללינה משפחתית - סעיף 4 בסדר היום
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
כך עוברים מהפעוטון לגן - תהלוכה חגיגית שבה נושאים את המיטות עם הילדים לביתם החדש: גלי גרינגולד הוריה והסבא מתלווים לתהלוכה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
תהלוכת המעבר לגן 1979 הדס תג'ר ואורן שמולביץ עוברים מהפעוטון לגן רימון
קרא עוד
קרדיטים: אלבום משפחת תג'ר
גרשון ומירקה פלג מלווים את גל קפלן עם מירי וגזי , מהפעוטון לגן
קרא עוד
קרדיטים: אלבום משפחת פלג
נהלים נהלים נובמבר 1978 - נוהל מעבר ללינה המשפחתית
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
החלטת האסיפה - יש אישור להתחיל דיונים בנושא מעבר ללינה משפחתית! 25.11.1978
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
יש! תוצאות קלפי בעד מעבר ללינה משפחתית 4.11.1979
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
קומותיים - גמר בנייה 1976. 3 דירות בקומת קרקע ו-3 בקומה שנייה. בכל דירה סלון וחדר שינה. אין חדר לילדים.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
קומותיים - 1981 רגע לפני חלוקת הדירות ל 2 דירות למטה ו-2 למעלה, התאמה להלנת הילדים בבית.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
בנייה חדשה מותאמת ללינה משפחתית - כך נראתה שכונת מגל בשנת 1983
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
שכונת מגל 1983 - בצד ימין הפרדס שעליו בנויה היום שכונת הבנים הראשונה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ לוחמי הגטאות
שיר שכתב גיורא שנה לכבוד יבול הילודה של שנת 1981. מזל טוב לבני ה-40 שנולדו בשנה מבורכת זאת.
קרא עוד
קרדיטים: כתב גיורא שנר ב"דפים" 509 12 אוקטובר 1981 לחג הסוכות
מי מהילדים בתמונה מוזכר בפזמון של גיורא? מוזמנים להגיב ולזהות
קרא עוד
המעבר מהלינה המשותפת ללינה המשפחתית
אחד השינויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר שעבר הקיבוץ היה המעבר ללינה המשפחתית. עד אז ישנו כל הילדים מינקות ועד י"ב בבתי הילדים, במבני הכיתות בבית הספר, ובמוסד החינוכי ע"ש יאנוש קורצ'אק, שם למדו וגרו תלמידי התיכון.
על פי התפיסה החינוכית שהיתה מקובלת עד אז, מערכת החינוך הקיבוצית היא זאת שאחראית על חינוך הילדים ועל הספקת כל הצרכים הפיסיים והחינוכיים של הילדים: הזנה, צעצועים, חומרי למידה, חינוך פורמלי וחברתי וכמובן גם מגורים והלנה.
בשנות ה-70, כשבני הדור השני החלו להקים משפחות בקיבוץ, החלו רוחות של שינוי בכל התנועה הקיבוצית וגם אצלנו. ההורים הצעירים החלו לדרוש שינוי שיטת הלינה בקיבוץ. פשוט רצו שהילדים יישנו איתם בבית.
תהליך המעבר לא היה פשוט ונדרשו אין ספור ישיבות, שיחות שכנוע והצבעות עד שסוף סוף התקבלה ההחלטה המכריעה ב 4.11.1979 - עוברים ללינה משפחתית.
המעבר בפועל התבצע רק במהלך 1981 לאחר שהסתיימו התאמות ותוספות הבנייה בכל השכונות בהן גרו משפחות צעירות: בשכונה הצפונית נוספה קומה, בשכונת הקומתיים חולקה הדירה האמצעית לשתי דירות מגורים, ונבנתה שכונת "מגל" הראשונה, שנתנה פיתרון בעיקר ל"פליטי" דירות האמצע של שכונת הקומתיים.
ללינה משפחתית ולמקום המרכזי שקיבלה המשפחה בקיבוץ, היתה השפעה רבה גם על שינויים בתחומים רבים אחרים בקיבוץ, כמו תחומי הצריכה, התרבות, החברה ועוד.