העצרת הראשונה ויום העלייה על הקרקע 18.4.1949

טקס העליה על הקרקע התקיים כעצרת זיכרון במלאת שש שנים לפרוץ מרד גטו ורשה.

"מגילת הייסוד הוצפנה בנרתיק קשיח וצביה לובטקין אני התכבדנו בהטמנתו באדמה כשהכל עוקבים אחרינו במבטיהם ומסביב שררה דממה גדולה, כברגע של התקדשות" (בוריה יודקובסקי. מתוך קיבוץ לוחמי הגטאות: סיפור המקום, בעריכת צביקה דרור, 2005, ע' 52)

מגילת היסוד:

היום יום י"ט ניסן ד' חוה"מ פסח תש"ט הוא 18 באפריל 1949, שנה ראשונה למדינת ישראל – מלאו שש שנים למרד גטו וארשה. ביום זה, אשר בו הונף גרזן ההרג והכליה על שארית עמנו בפולין – שלח הארגון היהודי הלוחם את ידו אל הנשק אשר חושל בענות ובחירוף נפש במחתרת החלוצית, ועמד במתי מעט מול קלגסיו הרבים של המשמיד וקידש בגבורת נואשים את כבוד העם וכבוד האדם. ביום זיכרון זה נתכנסנו אנו – שרידים אחרונים למורדי הגטאות, לפרטיזנים וכלואי המחנות, לחיילים בצבא האדום ובצבא פולין המשחרר – אשר נתלקטנו והקימונו על המשואות והחורבות את תנועת ציון החלוצית, חתרנו בדרכי הבריחה וההעפלה לארצנו, עלינו ארצה והתגייסנו לצבא ההגנה ולפלמ"ח – וביום זה אנו מניחים אבן פינה לישוב של הקיבוץ המאוחד על שם לוחמי הגטאות באדמת הגליל המערבי שנגאל – מצבת חיים ויצירה למרד הגטאות. יעלה ויצמח הישוב הזה – ניר וזכר לחברינו אשר נתנו את חייהם למען חירותנו – חירות ישראל המקבצת גלויותיה בארצנו עדי עד.