המעבר מהלינה המשותפת ללינה המשפחתית

אחד השינויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר שעבר הקיבוץ היה המעבר ללינה המשפחתית. עד אז ישנו כל הילדים מינקות ועד י"ב בבתי הילדים, במבני הכיתות בבית הספר, ובמוסד החינוכי ע"ש יאנוש קורצ'אק, שם למדו וגרו תלמידי התיכון. 

על פי התפיסה החינוכית שהיתה מקובלת עד אז, מערכת החינוך הקיבוצית היא זאת שאחראית על חינוך הילדים ועל הספקת כל הצרכים הפיסיים והחינוכיים של הילדים: הזנה, צעצועים, חומרי למידה, חינוך פורמלי וחברתי וכמובן גם מגורים והלנה.

בשנות ה-70, כשבני הדור השני החלו להקים משפחות בקיבוץ, החלו רוחות של שינוי בכל התנועה הקיבוצית וגם אצלנו. ההורים הצעירים החלו לדרוש שינוי שיטת הלינה בקיבוץ. פשוט רצו שהילדים יישנו איתם בבית.

תהליך המעבר לא היה פשוט ונדרשו אין ספור ישיבות, שיחות שכנוע והצבעות עד שסוף סוף התקבלה ההחלטה המכריעה ב 4.11.1979 - עוברים ללינה משפחתית.

המעבר בפועל התבצע רק במהלך 1981 לאחר שהסתיימו התאמות ותוספות הבנייה בכל השכונות בהן גרו משפחות צעירות: בשכונה הצפונית נוספה קומה, בשכונת הקומתיים חולקה הדירה האמצעית לשתי דירות מגורים, ונבנתה שכונת "מגל" הראשונה, שנתנה פיתרון בעיקר ל"פליטי" דירות האמצע של שכונת הקומתיים.

ללינה משפחתית ולמקום המרכזי שקיבלה המשפחה בקיבוץ, היתה השפעה רבה גם על שינויים בתחומים רבים אחרים בקיבוץ, כמו תחומי הצריכה, התרבות, החברה ועוד.